פתח תקווה, אם המושבות, היא עיר שבה כמה דורות של בנייה ישראלית עומדים במרחק הליכה זה מזה: בתים מימי המושבה, שכונה שהתחילה כמעברה, ומגדלי מגורים שקמו על אדמות הפרדסים. גולשי המתכת מגיעים לחזיתות האלה בגישה בחבלים (סנפלינג): הצוות יורד מהגג ומטפל בכל קומה בלי פיגום שחוסם את הכניסה לבניין ותופס את החניה. ריכזנו כאן את מה שכדאי לדעת על עבודות גובה בפתח תקווה: הבעיות שחוזרות בבנייני העיר, הסיבות שלהן והדרך לבחור חברה שתטפל בהן נכון.
פתח תקווה נוסדה כמושבה ב-1878 והוכרזה כעיר ב-1937. מהעשורים הראשונים נשארו בה בתים ותיקים, וחלקם, כמו בית יהודה ראב ברחוב רוטשילד, שנבנה ב-1901, נמצאים ברשימת המבנים לשימור של העירייה. אחרי קום המדינה הוקמה עמישב כמעברה, כפר גנים ב׳ נבנה ברובו בשנות השמונים, והדר גנים קמה בראשית שנות התשעים.
במאה ה-21 הפרדסים והבתים הפרטיים מפנים מקום לבניינים רבי קומות, ובאם המושבות החדשה רוב הבניינים בני 9 עד 23 קומות. לכל דור כזה יש בעיות משלו: בבית לשימור צריך לשמור על החומר המקורי, בשיכון ותיק מטפלים בבטון ובטיח, ובמגדל חדש שומרים על האיטום, על החיפוי ועל הזכוכית.
לאורך רחוב ז׳בוטינסקי זיהום האוויר הוא מהגבוהים בארץ. הפיח והאבק מהתנועה נדבקים לטיח ולחיפוי, משחירים את החזיתות ונכנסים לסדקים. ברחוב עצמו נוסע גם הקו האדום של הרכבת הקלה, בנתיב משלו, ולכן עבודה מעל המדרכה דורשת תכנון מדויק של אזור הבטיחות ותיאום מראש.
בעיר שבה נבנה ב-1912 בית הבטון שליד הירקון, שנחשב לבית הראשון שנבנה מבטון מזוין, אפשר למצוא היום בטון מכל הגילים. בבניינים בני כמה עשורים, מים שחודרים לסדקים מגיעים לברזל הזיון, הברזל מחליד, והחלודה, שתופסת נפח גדול יותר מהברזל, מפרקת את הבטון שמעליו. ובבתים שברשימת השימור אי אפשר פשוט לכסות בטיח חדש: כל תיקון צריך להתאים לחומרים ולמראה המקוריים.
פתח תקווה ממשיכה להתחדש. בדרום העיר קמות שכונות כמו כפר גנים ג׳ ונווה עוז הצעירה, ובמאי 2020 אושרה תוכנית להתחדשות עירונית ברמת ורבר, שכוללת מגדלים בגובה 28 קומות. גם בניין ותיק שלא נכלל בתוכנית כזו יכול לקבל חזית מחודשת: כשמרכזים תיקוני בטון, איטום וצבע בעבודה אחת, משלמים פעם אחת על ההגעה לחזית ומקבלים טיפול שלם במקום טלאים. ובבתים לשימור יש היום חומרי טיח ותיקון שתואמים לבנייה ההיסטורית, כך שאפשר לתקן בלי לשנות את המראה.
בפתח תקווה, חזית מטופלת היא קודם כול עניין של בטיחות. לאורך הצירים הראשיים, ליד תחנות הרכבת הקלה ובכניסות לבתי הספר עוברים הולכי רגל רבים, וכל שבר בטון או אריח שמתנתק מהחזית עלול לפגוע בהם. חזיתות נקיות ומתוקנות גם שומרות על האופי של לב המושבה ועל הבתים לשימור, משאירות את השכונות הוותיקות מבוקשות גם כשלצדן קמות שכונות חדשות, ומחזקות את ערך הדירות. ולמי שגר בבניין, חזית תקינה פירושה גם דירה יבשה יותר.
בפתח תקווה אנחנו עובדים גם על בתים ותיקים וגם על מגדלים חדשים, ובכל אחד מהם אפשר לבצע בסנפלינג את העבודות הבאות:
במגדל באם המושבות, או מעל המדרכה של ז׳בוטינסקי, כל החלטה בשטח משפיעה גם על מי שאינו קשור לעבודה: הולכי רגל, נוסעי הרכבת הקלה ושכנים. לכן העבודה דורשת אנשים עם הסמכה ואישורי בטיחות תקפים, ציוד מתקדם לעבודה בגובה ותוכנית שנסגרת עוד לפני שמישהו עולה לגג.
מקצוענות היא גם הבנה של הבניין עצמו. בית ברשימת השימור דורש חומרים ושיטות אחרים מבניין משנות השמונים, וסדק בקורה ישנה מבטון מחייב לבדוק את הברזל שבתוכה. חברה שמבינה את ההבדלים האלה מתקנת את מקור הבעיה, ולא רק את מה שנראה מבחוץ.
השוו בין החברות שמציעות לכם עבודות גובה בפתח תקווה בעזרת כמה שאלות פשוטות:
אצלנו לא נותנים מחיר לפני שראינו את הבניין: קודם סיור בחזית, ואחר כך הצעה כתובה עם פירוט העלויות ולוח הזמנים.
אלה העבודות שחוזרות על עצמן בפתח תקווה, לפי סוגי הבניינים בעיר:
בבניין ותיק בפתח תקווה, סדק קטן היום הוא פתח למים בחורף הבא. המים מגיעים לברזל, החלודה מתקדמת בתוך הבטון, וכל חורף כזה מגדיל את השטח שצריך לפרק ולשקם.
יש גם צד בטיחותי ומשפטי: חלק שנופל מבניין על מדרכה הומה או ליד תחנת רכבת עלול לפגוע באנשים, ובעלי הדירות עלולים להיות אחראים לנזק. מי שמטפל מוקדם מסיים בעבודה קטנה, זולה ובטוחה יותר.

קריאה ראשונית ובדיקת מצב: חינם וללא התחייבות.